החלטה בתיק ע"ב 3500-07

1. בתאריך 11.4.2011 ניתן על ידינו פסק דין חלקי בתביעת התובע. במסגרת פסק הדין החלקי התקבלה טענת התובע כי הוא עבד בשעות נוספות זאת להבדיל מחישוב תמורת השעות הנוספות אשר נתבעו על ידו.

לאור האמור הורינו לתובע להגיש תחשיב בהתאם לעקרונות שנקבעו בפסק הדין החלקי ואיפשרנו לנתבעת להגיב לתחשיב התובע ולהגיש תחשיב נגדי מטעמה. 

2. ביום 5.6.2011 הגיש התובע תחשיב מטעמו וביקש לפסוק לו סך של 46,605 ש"ח בגין שעות נוספות.

3. הנתבעת מצידה הגישה ביום 2.8.2011 הודעה שכותרתה "תחשיבים מטעם הנתבעת" במסגרתה היא הגיבה לתחשיב התובע אך לא הציגה תחשיב נגדי מטעמה.

            הנתבעת בתגובתה טענה כי תחשיבו של התובע שגוי ופרטה את הנימוקים לכך.

            להלן נדון בטענות הנתבעת.

4. בסעיפים 1-2 לתגובתה טוענת הנתבעת כי תחשיבו של התובע שגוי מהטעם כי כל החישובים שערך לגבי כל תקופת עבודתו מבוססים על סך של 19.28 ש"ח לשעה אשר אינו מהווה את שכר המינימום השעתי לכל תקופת עבודתו של התובע אצלה.

            לטענת הנתבעת שכר המינימום השעתי לפיו יש לערוך את תחשיב גמול השעות הנוספות הינו בסך של 17.93 ש"ח לשעה.           

5. אנו מקבלים את טענת הנתבעת לפיה תחשיב תמורת השעות הנוספות עפ"י סך של 19.28 ש"ח לשעה לאורך כל תקפת עבודתו של התובע אצלה אינו נכון .

בסעיף 21ה' לפסק הדין החלקי קבענו כי שכרו של התובע לשעה יחושב עפ"י שכר המינימום לשעה בזמנים הרלוונטיים לתביעה וברי כי על התובע היה לחשב את תמורת השעות הנוספות עפ"י שכר המינימום השעתי נכון לכל חודש בגינו נתבע התשלום.

בחודש דצמבר 2004 שכר המינימום השעתי עמד על סך של  17.93 ש"ח; מחודש ינואר 2005 ועד לחודש מרץ 2006 המשיך לעמוד שכר המינימום השעתי על סך של 17.93 ש"ח; בחודשים אפריל ומאי 2006 עמד שכר המינימום השעתי על סך של  18.58 ש"ח ומחודש יוני 2006 עמד שכר המינימום השעתי על סך של 19.28 ש"ח.

התובע יערוך את חישובו מחדש בהתאם לשכר המינימום השעתי המפורט לעיל בהתייחס לכל חודש בגינו נתבע גמול שעות נוספות.

6. למיטב הבנת בית הדין גם האמור בסעיפים 4 ו-5 לתגובתה של הנתבעת מתייחס לטענה דומה. לטענת הנתבעת לו היה מחשב התובע את שעות העבודה הרגילות ואת השעות הנוספת בחודשים אוקטובר ונובמבר 2006 עפ"י תעריף של 17.93 ש"ח לשעה ולא עפ"י תעריף של 19.28 ש"ח לשעה, הוא לא היה זכאי לתשלום נוסף כלשהו בגין חודשים אלו.

            שכר המינימום בחודשים אוקטובר ונובמבר 2006 עמד על סך של 19.28 ש"ח ולכן אנו דוחים את טענות הנתבעת בהתייחס לתחשיב התובע לחודשים האמורים.  

7. בסעיף 3 לתגובתה טוענת הנתבעת כי חישובו של התובע ביחס לחודש דצמבר 2004 שגוי  מאחר שהוא חישב את התמורה שהיתה צריכה להשתלם לידיו בגין כל שעות העבודה בהן עבד בחודשים אלה (שעות רגילות ושעות נוספות) בהתבסס על יומנו אך הוא לא הפחית את הסכומים שכבר שולמו לו על ידה זאת בנימוק כי אין בידיו את תלוש השכר לחודש זה.

8. אנו מקבלים טענה זו של הנתבעת.

            בעקרונות אותם מנינו בסעיף 21 לפסק הדין החלקי קבענו כי מהסכום שהתקבל כשכר המגיע לתובע הן עבור שעות עבודתו הרגילות והן עבור שעות עבודתו הנוספות יש להפחית להפחית את הסכומים והרכיבים המנויים בסעיף 21(ו).

            אכן, עפ"י תחשיבו של התובע ביחס לחודש דצמבר 2004 עולה כי הוא תבע הן את השעות הרגילות והן את השעות הנוספות ללא שהוא הפחית את השכר שהוא קיבל בגין שעות העבודה הרגילות והרכיבים המנויים בסעיף 21(ו).

            התובע בתביעה שהגיש לא טען כי שכרו לחודש דצמבר 2004 לא שולם ולא תבע שכר עבודה בגינו. העובדה כי התובע לא צרף את תלוש שכרו לחודש זה אינה מהווה טעם ו/או הצדקה לכך כי סכומים שכבר שולמו לו בגין חודש דצמבר לא יופחתו מהסכום הנתבע על ידו.